במרוצת השנים פיתחו בני האדם מגוון רחב של פרקטיקות חקלאיות שנועדו לפתור את הצורך לייצור מזון. כבר במאה ה6 לפנה"ס ישנו איזכור ל"גנים התלויים" בבבל, שם ככל הנראה לראשונה גידל האדם צמחים על גבי מים ולא ישירות בקרקע ואילו במחקר, כבר במאה ה15 המדען John Woodward בחן את השפעת איכות המים על התפתחות נענע בשיטת הידרופוניקה. כיום, מגדלי הירקות נוטים לבחור בטכניקת גידול בה שורשי הצמחים נמצאים בשקים דחוסים על גבי הקרקע. כל אלו הינם דוגמאות לטכניקת גידול בה הצמח לא גדל ישירות על פני הקרקע.

מנותקי מצע הינו שם כללי לטכניקת גידול בה שורשי הצמח מנותקים מן הקרקע, כך שהצמח תלוי במצע בכל הקשור להזנה והשקייה, הדוגמה המוכרת ביותר בשימוש הבייתי היא אדנית. ניתן לגדל מגוון גדול של צמחים בשיטה  זו מחסה ועד עץ פרי – עלינו להתאים את גודל מערכת השורשים לכלי הגידול. מצע הגידול לרוב יורכב מחומרים שונים כמו: כאבול, וורמיקוליט, פרלייט, קוקוס וחומרי הזנה. לחומרים אלה תפקיד חשוב בשמירה על אוורור והזנה תקינה במערכת השורשים. גם הידרופוניקה (גידול במים במערכות סגורות) וגג ירוק נחשבים מצעים מנותקים (להוסיף קישור או לרשום "ניתן לקרוא עליהם באתר"). ישנם מספר יתרונות בגידול מנותקי מצע, הראשון בהם הוא היכולת לגדל מגוון צמחים במרחבים אורבניים בנויים ואף בתוך מבנים. השני הוא היכולת לגדל צמחים בקומות באופן וורטיקלי (אנכי) וכך לחסוך בשטחי הגידול שהולכים ואוזלים. יתרון נוסף הוא בעליה בשליטה ובקרה בהיבטים של השקיה, הזנה והימנעות ממזיקי הקרקע. גורמים אלה עשויים לגרום להתפתחות מהירה יותר של הצמח וכך מאפשרים חיסכון בשימוש במים, חומרי הזנה והדברה. עצם הגידול במערכות סגורות ומנותקות קרקע אנו מפחיתים את זיהום הקרקערת ומי תהום. כאן במרכז אנו יצרנו בוסתן מנותק- אנו מגדלים מגוון עצי פרי בתוך חביות ממוחזרות. שיטה זאת מאפשרת להכניס עצים שונים למרחב עירוני ללא תלות בתשתית או טיב הקרקע, ניתן גם לשנע עצים הגדלים במיכלים אלה לכל מקום בכל זמן על מנת ליצור צל במרחב עירוני למטרות שונות כגון אירועים או לנוי. דוגמאות נוספות של מצעים מנותקים אותן אפר למצוא אצלנו במרכז הן: מערכות הידרופוניות שונות, מודלים של גג ירוק, מערכות הנבטה ואדניות בשלל סוגים (כולל חכמות).